קניית ביקורות בגוגל כחלק משיווק ברשתות החברתיות: מה מותר ומה מסוכן
קניית ביקורות בגוגל נשמעת כמו קיצור דרך מבריק.
אבל כמו כל קיצור דרך – לפעמים הוא מוביל ישר לשלט ״אין כניסה״.
אז בוא נעשה סדר, בלי דרמה ובלי דיבור משפטי מעייף.
למה בכלל אנשים מתפתים לזה? 3 סיבות שאף אחד לא יודה בהן בקול
בוא נתחיל מהבסיס: ביקורות הן מטבע חברתי.
כשמישהו רואה 4.8 כוכבים ומאה תגובות, הוא מרגיש שהוא בידיים טובות.
וזה קורה עוד לפני שהוא קרא מילה אחת על העסק.
יש כאן שילוב ממכר של כמה דברים:
- לחץ תחרותי – המתחרה לידך עם 200 ביקורות, ואתה עם 7. מי נראה ״אמין״ יותר?
- מהירות – לבנות מוניטין אורגני לוקח זמן, וקפה מתקרר מהר.
- פסיכולוגיה פשוטה – אנשים אוהבים להצטרף לקהל, במיוחד כשהקהל נראה מרוצה.
הקטע הוא שביקורות הן לא רק ״שכבת איפור״.
הן משפיעות על קליקים, על שיחות, על פניות, ועל מצב הרוח של מי שמנהל את העסק.
איפה שיווק ברשתות החברתיות נכנס לתמונה? כן, גם כשמדובר בגוגל
גוגל זה לא רשת חברתית במובן הקלאסי, אבל ההתנהגות שם לגמרי חברתית.
אנשים מגיבים, מדרגים, מתווכחים, מפרגנים, ולפעמים גם כותבים ביקורת אחרי יום קשה.
ופה מגיע החיבור המתבקש: שיווק ברשתות החברתיות הוא לא רק פוסטים ורילסים.
זה ניהול אמון.
וזה כולל גם את מה שרואים כשמחפשים אותך רגע לפני רכישה.
אם בא לך להעמיק בזווית הרחבה של נראות, קהילה ומערכות יחסים, אפשר להציץ גם כאן: שיווק ברשתות החברתיות – Youhoo.
מה מותר, מה בעייתי, ומה פשוט נראה רע? בוא נפריד שכבות
יש הבדל ענק בין ״לעודד לקוחות מרוצים להשאיר ביקורת״ לבין ״לייצר מציאות מקבילה״.
וכאן בדיוק רוב העסקים נופלים – לא כי הם רעים, אלא כי הם ממהרים.
1) עידוד ביקורות מלקוחות אמיתיים – כן, לגמרי
מותר לבקש.
מותר להזכיר.
מותר להפוך את זה לקל, עם לינק קצר וקריאה נעימה.
מה עובד מצוין:
- בקשה אישית אחרי שירות מוצלח.
- QR בקבלה, על שקית, על חשבונית.
- מסר קצר בווטסאפ: ״אם היה לך טוב, אשמח לדקה של ביקורת״.
2) תמריצים לביקורת – תלוי איך עושים את זה
כאן צריך עדינות.
אם אתה נותן הטבה רק על ביקורת חיובית, זה כבר מריח כמו משחק מכור.
אם אתה נותן הטבה על עצם השארת ביקורת (גם אם היא ביקורתית) – זה הרבה יותר נקי.
אבל גם אז, יש בעיה קטנה:
זה עלול למשוך ביקורות ״בשביל הקופון״, לא בשביל האמת.
3) ביקורות לא אותנטיות – כאן מתחיל הספורט האקסטרימי
ביקורות שנכתבות על ידי אנשים שלא חוו את השירות באמת?
זה כבר לא שיפור תדמית.
זה הימור על האמון.
והאמון, כמו זכוכית, נשבר מהר יותר ממה שהוא נבנה.
אז מה מסוכן באמת? לא רק ״שגוגל יתעצבן״
כשמדברים על סיכונים, קל להיתקע על פחד אחד: שגוגל יסיר ביקורות.
זה קורה, אבל זה רק חלק מהסיפור.
הסיכונים היותר כואבים הם אנושיים:
- דפוס נראה לעין – ביקורות עם ניסוח דומה, תאריכים צפופים, שמות פרופיל מוזרים. אנשים מריחים את זה.
- תגובות נגד – לקוח אמיתי מזהה פייק ומחליט ״להחזיר את העולם לאיזון״ עם ביקורת קשוחה.
- פגיעה במותג – גם אם לא תיתפס, אתה עלול להיראות כמו מי שמנסה ״לייפות בכוח״.
והנה האירוניה:
דווקא מי שמנסה להיראות הכי אמין – עלול להיראות הכי פחות.
איך מזהים ביקורות שנראות טבעיות? 7 סימנים שאנשים קולטים בשנייה
הקורא הממוצע אולי לא מומחה, אבל יש לו אינטואיציה.
ולאינטואיציה אין סבלנות.
- יותר מדי מושלם – ״השירות הכי טוב בעולם״ בלי שום פרט.
- חוסר גיוון – כולם כותבים אותו אורך, אותו סגנון, אותו טון.
- אין פרטים – ביקורת אמיתית תזכיר משהו קטן: זמן, מוצר, שם של שירות, מצב ספציפי.
- קפיצה חדה בכמות – ״פתאום״ 30 ביקורות ביומיים.
- פרופילים ריקים – בלי תמונה, בלי היסטוריה, בלי פעילות.
- מילות מפתח מוגזמות – יותר מדי ״מומלץ מומלץ מומלץ״.
- חוסר איזון – בעסקים אמיתיים יש גם 4 כוכבים לפעמים. זה דווקא נראה טוב.
רגע, ואם בכל זאת שוקלים לקנות ביקורות? הנה דרך לחשוב על זה חכם
יש אנשים שיגידו לך ״אל תיגע בזה״.
יש אנשים שיגידו לך ״כולם עושים״.
האמת שימושית יותר: תלוי מה אתה מנסה להשיג, ואיזה מחיר אתה מוכן לשלם אם זה יתפוצץ.
במקום להתווכח עם המציאות, עדיף לשאול:
- האם העסק שלי באמת נותן חוויה שמצדיקה ביקורות טובות?
- האם יש לי מנגנון קבוע שמייצר ביקורות אמיתיות כל שבוע?
- אם לקוח ישאל אותי בפרצוף: ״אלה ביקורות אמיתיות?״ – אני רגוע לענות?
ואם אתה בוחן פתרונות בתחום, כדאי לקרוא בעיניים פקוחות ולבחור משהו שמדגיש אחריות ושקיפות בגישה. למשל: קניית ביקורות בגוגל – יוהו.
האלטרנטיבה שעובדת לאורך זמן: מערכת שמייצרת ביקורות בלי לחץ
אם יש משהו שמנצח כמעט כל ״טריק״, זה תהליך.
תהליך קטן, קבוע, שמביא ביקורות אמיתיות בקצב יציב.
ואז אתה גם לא צריך להתפלל לנס.
תהליך פשוט ב-5 צעדים (שמרגיש כמו קסם, אבל זה רק ניהול)
כן, זה נשמע בסיסי.
אבל בסיסי שמבוצע עקבית – מנצח מתוחכם שלא מבוצע בכלל.
- נקודת בקשה אחת קבועה – אחרי תשלום, אחרי אספקה, אחרי סגירת שירות.
- נוסח קצר ואנושי – לא מגילה, לא דרמה.
- לינק נגיש – קליק אחד, בלי לחפש.
- מענה לכל ביקורת – גם לפרגון וגם לביקורת. במיוחד לביקורת.
- למידה – אם משהו חוזר בביקורות, זה זהב תפעולי.
שאלות ותשובות שאנשים שואלים באמצע הלילה
ש: כמה ביקורות צריך כדי שזה ״יזיז את המחוג״?
ת: אין מספר קסם.
מה שחשוב הוא קצב וגיוון.
10 ביקורות אמיתיות עם פרטים יכולות לנצח 80 כלליות וחלולות.
ש: מה עדיף – הרבה ביקורות קצרות או פחות ביקורות מפורטות?
ת: שילוב.
קצרות נותנות מסה, מפורטות נותנות אמון.
ש: ביקורת של 4 כוכבים מזיקה?
ת: להפך.
זה גורם לעמוד להיראות אמיתי.
ובדרך כלל מי שנותן 4 כוכבים גם כותב משהו שימושי.
ש: האם כדאי לבקש מלקוחות לכתוב מילים מסוימות?
ת: עדיף שלא.
אפשר לבקש שיציינו מה הם אהבו – בלי להכתיב ניסוח.
ש: מה עושים עם ביקורת שלילית שמרגישה לא הוגנת?
ת: נושמים.
עונים קצר, מנומס, ענייני.
ומציעים להמשיך בשיחה בפרטי.
ש: האם תשובות של העסק לביקורות באמת משפיעות?
ת: מאוד.
זה המקום שבו אנשים רואים מי אתה כשהמציאות לא מושלמת.
ש: איך מחברים ביקורות בגוגל לשיווק ברשתות?
ת: מציגים צילומי מסך של ביקורות אמיתיות, משתפים סיפורים, ומחברים אותן לתוכן שמראה את מאחורי הקלעים.
אנשים אוהבים הוכחות, אבל הם אוהבים עוד יותר אנושיות.
הדבר הכי חזק שאפשר לעשות עם ביקורות: להפוך אותן לתוכן
ביקורת טובה היא לא רק כוכבים.
זו כותרת לפוסט.
זו השראה לסטורי.
זה חומר לוידאו קצר: ״כך פתרנו ללקוח את זה״.
ועוד משהו קטן עם אפקט גדול:
כשאתה מגיב לביקורות בצורה חכמה, אתה בעצם כותב את התדמית שלך מול כולם.
לא מול הלקוח שכתב.
מול מי שקורא בשקט.
אז מה השורה התחתונה? אפשר לשחק חכם בלי לשחק באש
המרדף אחרי עוד כוכב הוא מובן.
אבל הכוכבים הכי שווים הם אלה שמגיעים כי באמת הרווחת אותם.
כשבונים תהליך שמביא ביקורות אמיתיות, ומנהלים את השיחה סביבן בצורה קלילה ומכבדת, מקבלים נכס שיווקי שממשיך לעבוד גם כשאתה ישן.
ובינינו, זה הרבה יותר כיף מלהסתכל על המסך ולתהות אם מישהו ירים גבה.